פעם להיות גם שכיר וגם עצמאי, אמר עליך שאתה לא בעל עסק מספיק טוב. כשהגיעה הקורונה, הפרדיגמה הזו השתנתה וכולנו הבנו שכמו שלשולחן יציב יש 4 רגליים, גם לנו, כישות כלכלית, צריכים להיות כמה מקורות הכנסה שאינם תלויים זה בזה.
העולם הכיר מושג חדש: סלאשרים.
מה זה אומר?
אנשים שבחרו במודע ליצור לעצמם יציבות כלכלית על ידי "חלוקת הביצים" במספר סלים. זו גישה מפוקחת ונפוצה מאוד בעולם התעסוקה המשתנה.
השינוי הזה הביא איתו אתגרים חוקיים ואתגרי מיסוי, שאדם שבוחר בדרך הזו, כדאי לו, שיהיה מודע אליהם ויבחר בפתרון הטוב ביותר עבורו בצורה מושכלת.
ממה נובעים האתגרים?
הפעם, דווקא נדיבותו של החוק, היא זו שיוצרת את סימני השאלה: החוק מאפשר לעצמאי שהוא גם שכיר, לשלם דמי ביטוח לאומי כשכיר בלבד ולא לשלם כפל ביטוח לאומי גם כעצמאי. בתנאים מסוימים.
לכאורה איזה יופי, סיבה למסיבה, אבל מה שרוב האנשים לא יודעים זה שאם לא נשלם ביטוח לאומי גם כעצמאים, אז במצב של מקרה ביטוח שבו עצמאי זכאי לכיסוי בביטוח לאומי (חופשת לידה, דמי פגיעה בעבודה, דמי תאונה מחוץ לעבודה וכו') לא יהיה כיסוי ביטוחי על חלק ההכנסות כעצמאי.
לדוגמא: אישה שמכניסה 7000 ש"ח כשכירה ועוד 3000 ש"ח כעצמאית, ביציאה לחופשת לידה, אם היא מבוטחת בשני הסטטוסים שלה, תהייה זכאית לדמי לידה על כל הסכום, אך אם היא בחרה לשלם דמי ביטוח רק כשכירה, ישולמו לה דמי לידה רק על הכנסתה כשכירה.
אלו ההגדרות על פי חוק: (הסכומים הם לשנת 2023)
עצמאי שאינו עונה להגדרה חוק הביטוח הלאומי מגדיר עצמאי כמי שעונה על 1 מהתנאים הבאים:
עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע
הכנסות החודשית החייבת (כלומר הרווח) עולה על 5,935 (50% מהשכר הממוצע במשק).
עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע והכנסתו עולה על 1,781 ש"ח (15% מהשכר הממוצע).
עובד שאינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל הוא "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולכן מי שפתח עוסק פטור ויש לו גם תלוש שכר, הוא משלם ביטוח לאומי כשכיר ולכן לא חייב לשלם ביטוח לאומי כעצמאי כל זמן שבתור עצמאי הכנסתו לא עולה על 2,968 ש"ח (25% מהשכר הממוצע).
בבואך להחליט איך וכמה ביטוח לאומי לשלם כשאתה slasher, עליך לקחת את כל הדברים הללו בחשבון.
בכל מקרה, מאחר והחוק משתנה כל הזמן (נוספים ונגרעים כיסויים משני הסטטוסים) אני מציע לא להישאר לבד עם ההחלטה, ולפנות אלינו עם השאלות שלך, נשמח לעזור.
コメント